סימון ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשתם של המבקשים כי אפטור אותם מתשלום האגרה בתביעה זו אשר הגישו כנגד 10 נתבעים שונים, כתביעה נזיקית על הסך של 130,000 ₪, וכתביעה לסעדים שונים (כגון מסירת רישיון נהיגה לתובעת מס' 2; סעד הצהרתי כי גרמו לתובעים להפר הסכמים ועוד...).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות אשר הוגשו, בפרוטוקול הדיון מיום 23/1/2013, ובהודעה הנוספת שהגישה המדינה (ותגובה עליה הגישו המבקשים), הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

בקשתם של המבקשים לפטור מאגרה מבוססת, מן הבחינה הראייתית, אך ורק, על החלטה שניתנה בעניינם, לפוטרם מאגרה, בתקופה שקדמה להגשת הבקשה ו/או על החלטות רשמי ההוצאה לפועל בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, בבקשות המבקשים לצווי תשלומים.

המבקשים לא צירפו לבקשתם אסמכתאות אודות הכנסותיהם מכל מקור שהוא, תדפיסי חשבונות בנק, תדפיסי כרטיסי האשראי, פירוט היקף נכסיהם ו/או אסמכתאות אודות פנייה לגיוס כספים מבני משפחה או ממוסדות בנקאיים.

ההלכה היא כי: "הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות, מוטל על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי (ראו למשל:ע"א 4146/08 ויינשטיין נ' שניר (לא פורסם, 5.8.2008)). ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ראו: 8974/04 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 18.1.2005))." (מתוך רעא 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, פורסם בפדאו"ר-גוגל).

בנטל זה לא עמדו המבקשים.

המבקשים ביקשו להיבנות אך ורק מן האמור בתקנה 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 לפיה: "ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה;".

אלא שהמבקשים הגישו, בנוסף לאותה "ראיה לכאורה" לחוסר יכולתם (קרי – החלטת כב' הרשמת דנה כהן-לקח מיום 4/3/2012 בע"א 622/12) ראיות אחרות, המכרסמות, באופן ממשי, במסקנה אליה מבקשים המבקשים שבית המשפט יגיע, קרי – בדבר חוסר יכולתם לשלם את האגרה.

במה דברים אמורים?

המבקשים הגישו, כאמור, החלטות של רשמי ההוצאה לפועל בנוגע לבקשות לצווי תשלומים.

מהחלטות אלה עולה, בין היתר, כי למבקש שכר ברוטו של 18,000 – 24,000 ₪ בחודש!!!, ולמבקשת שכר ברוטו של 10,000 ₪ בחודש!!!.

עוד עולה, כי המבקשים ביקשו לשלם, בתיקי הוצאה לפועל שונים (מבלי לבקש את איחודם), צווי תשלומים נפרדים בסך של כ- 1,000 עד 1,500 ₪ בכל תיק. קרי – המבקשים העידו על עצמם כי מסוגלים הם לעמוד בתשלומים נפרדים המצטברים לכדי אלפי שקלים בתיקים השונים.

לפיכך, במקום "תשתית עובדתית מלאה ועדכנית" אודות מצבם הכלכלי, הגישו המבקשים ראיות חלקיות, שונות, ואף סותרות, אודות מצבם ויכולותיהם הכלכליות.

עולה מן המקובץ כי המבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם ואני דוחה את בקשתם.

המבקשים ישלמו את האגרה בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו, אחרת תימחק התובענה.

בנסיבות העניין, ועל מנת שלא להחמיר יתר על המידה עם המבקשים שאין חולק שיש כנגדם תיקי הוצאה לפועל רבים, למרות התוצאה אליה הגעתי והטרחה שגרמו המבקשים למשיבים בצורך להגיש תגובות ובהתייצבות לדיון, ישלמו המבקשים לכל אחד מן המשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הדיון בבקשה זו, בסכום צנוע של 250 ₪.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: